הקהילה היהודית בלוב
לאחר מאות שנות שלטון פיניקי, רומאי וערבי, החל מהשליש השני של המאה ה-19, לוב נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
בתחילת המאה ה-20 הוחל בה שלטון איטלקי ישיר שנמשך 32 שנים, שלאחריו לוב עברה למשטר צבאי עד להכרזת עצמאותה ב 1951. עד אותה שנה, הקהילה היהודית בלוב אמנם נאלצה להתמודד עם שינויים תכופים בשלטון, ולהתאים את עצמה אליהם.
אבני דרך משמעותיות חלו בקהילה, החל ממרד התפוצות, דרך ההתנגדות הברברית-יהודית, הצטרפות יהודי ספרד לקהילה, הרעיון החלופי לתכנית אוגנדה וההעפלה מלוב. חיי היהודים בלוב היו בחוסר נוחות במרבית התקופות, אך למרות זאת, מכיבוש לכיבוש, נהנו משיפור במגוון תחומים: כלכלי, משפטי, דמוגרפי וחברתי. זאת, עד 1970, בה הולאם רכושם ואחרוני יהודי לוב עזבו את המדינה.