שילובו בציבוריות הישראלית הוא צורך החברה כולה, זאת בכדי לתת תיאור נאמן של המציאות היהודית, כולל בארצות ערב והאסלאם. משום שראיית ההיסטוריה והתרבות של העם היהודי במאות האחרונות כעלילה שכולה מתרחשת ומתפתחת במזרח אירופה ובמערבה, היא ראיה חסרה ומטעה. חיסרון זה מודגש במיוחד על רקע המציאות החדשה של מדינת ישראל, שעמדה בהצלחה ברבים מהאתגרים שניצבו מולה בצורה כל כך מוצלחת, כך שהדירוג הבינלאומי מגדיר אותה כמעצמה השמינית מתוך 194 ארצות. לעומת זאת, המרקם התרבותי חברתי והאיזון בין חלקי העם עדיין לא הושלם.
כיום, לאחר 70 שנות קיום המדינה, חיוני להביא למודעות את שורשי כל תרבויות ישראל, בכדי להבין את הרקע וההתפתחות של שלל מרכיבי החברה בישראל. העובדה שהיהדות האירופאית הייתה רוב מניינו של העם היהודי בדורות האחרונים, ורק אחוז קטן מהציבור האירופאי עלו לישראל, ומאידך, רוב יהודי ארצות ערב והאסלאם קבעו את משכנם במדינת ישראל, על כן, התוצאה היא שבתחילת המאה העשרים ואחת, למעלה ממחצית מהציבור היהודי במדינת ישראל, נמנה על אוכלוסייה שאינה אירופאית, מחייב התייחסות אחרת מזו שהייתה נהוגה בעבר. על כן, אין מן הנמנע שאחת ממשימותיה הראשונות של מדינת ישראל תהיה היתוכה מחדש של המורשת היהודית כולה על כל גווניה ונתינת מקום של כבוד לכל תרבות ותרבות, בבחינת יחד שבטי ישראל.
בשעה טובה, לאחר עמל רב עולה לאוויר האתר של 'מרכז הארגונים של יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם', הפותח צוהר למידע על אודות אותם קהילות. אתר זה יציג בקצרה מידע בסיסי על אותם קהילות מרכזיות. תקוותנו שהאתר ייתן מענה למידע בסיסי לקהל ולתלמידים, עבור הקהילות המיוצגות בו ויציג את המשותף בין רוב קהילות ישראל בארצות ערב והאסלאם.
מבוא
ההרכב הרב תרבותי של החברה היהודית במדינת ישראל, הינו עובדת יסוד המטילה חותם ברור על הווייתנו כאן. הרב תרבותיות של האוכלוסייה היהודית שהתקבצה מארצות ומתרבויות רבות בעולם מעוררת סקרנות רבה בכל הנושאים המשותפים והמפרידים בין הקהילות בעם ישראל. לכל הדעות, הקמת מדינת ישראל, לה ציפו דורות רבים, הפגישה בין יהודי העולם, ויצרה דינמיקה תרבותית מרתקת, בהיות התרבות היהודית, מעין בריח תיכון משותף בין כולם. זוהי שעתו היפה של עם ישראל.
לקהילות ישראל מארצות ערב והאסלאם מאפיינים ייחודיים בענייני דת ומסורת, שפה ואורחות חיים.
בשנים הראשונות של הקמת המדינה, אותם מאפיינים ייחודיים יצרו קשיים בממשק הבין תרבותי , בין יהודי ארצות ערב והאסלאם לבין יהודים יוצאי אירופה. אך בחלוף השנים קשיים אלה מתעמעמים ואט אט מתהווה תרבות יהודית ייחודית למדינת ישראל.
רב תרבותיות
יש הנוטים לבטל את חשיבות הרב תרבותיות. הם סבורים שמדינת ישראל היא בליל של תרבויות ומסורות יהודיות נפרדות, שכולם נתונים בעיצומו של תהליך טשטוש זהויות עתיקות וטמיעה בתרבות ישראלית. מאידך, יש המדגישים את ההיפך וסוברים שהרב תרבותיות בעלת ערך רב כשלעצמה. הם מצביעים על תופעות יום יום בחיי הפרט והכלל שעולה בהן עובדת שונות המוצא והתרבות של בני- אדם וההתפתחות הנובעת ממנה. שתי הגישות כאחת (מבלי לבטל את גווני הביניים הרבים שביניהם) מנוגדות וקיצוניות ככל שתהיינה, מבטאות את הרגישות לעובדת המגוון הרחב בחברה היהודית כאן במדינה.
בשנות ה-60 וה-70, עם היעלמות המצוקה הכלכלית הקשה שהעסיקה את דור העולים הראשון, צפה על פני השטח, ביתר חריפות, בעיית זהותם ותרבותם של קהילות ישראל מארצות ערב והאסלאם. רשויות ציבוריות שונות בישראל, ובראשן משרד החינוך, יצרו מערכות לטיפוח תרבותם של אותם קהילות, פעילות שכונתה "שילוב" מורשת יהדות המזרח, במגמה לפתור שאלות של זהות תרבותית. עבודה רבה הושקעה בפיתוח תכניות לימודים שבהן שולבה מורשת יוצאי ארצות ערב והאסלאם בתחומים שונים: בהיסטוריה, ספרות ובאומנויות. גם אם לא הייתה בפעילות צנועה זו בכדי לענות על כל השאלות הרי היה בה צעד מגמתי לתיקון העיוותים.
העיון וההכרה בתרבויות יהודי ארצות ערב והאסלאם במארג הציבורי הישראלי, חיוני לבני הדור השני והשלישי של אותם קהילות, למען ידעו את תרבותם ושורשיהם, והמשכם הטבעי של אותם תרבויות מפוארות שהותירו חותם ברור בתרבות ישראל. עיון זה חיוני שבעתיים לבני קהילות יוצאי אשכנז, משום שאם המערכת לא תתווך להם מידע חיוני זה, אין מי שיתווך להם את אותה תרבות שלא הכירוה כלל.
אתר זה שעולה כעת לאוויר, אינו מתיימר למלא את החסר, אלא להביא על קצה המזלג חתך היסטורי ותרבותי, על אודות קהילות ישראל בארצות ערב והאסלאם, ויתווך מידע בסיסי שלא נמצא לו מידע בספרי הלימוד שהוציא משרד החינוך בכל מקצועות הלימוד, מאז קום המדינה.
ועדת ביטון
די אם נעיין במסקנות וועדת ביטון מיוני 2016, (שכותבת שורות אלה הייתה חלק ממנה), בכדי לעמוד על העדרם של מרבית הסוגיות שעניינן, קהילות ישראל בארצות ערב והאסלאם, ברוב מערכות המדינה, וכך הדברים הוצגו במבוא למסקנות הוועדה:
"יהודי ספרד והמזרח תובעים ביטוי להוויה מזרחית ייחודית. לא נגזים אם נאמר כי הזדעזענו לנוכח מיעוט ההתייחסות באשר לזהות היהודית המזרחית במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. בבדיקה מעמיקה של המצב הקיים בתכניות הלימודים, מתגלה חסר עמוק בכל שטחי הלימוד: במחקר האקדמי, בהיסטוריה, בספרות, בהגות, בלימודי האזרחות, הן בחינוך הממלכתי והן בחינוך הממלכתי דתי" (מתוך דברי יו"ר הוועדה עמ' 5).
אני מודה למר משה זעפרני שסייע בארגון חלק מהתכנים, למר טירי תורג'מן על השקעת שעות רבות של עבודה מאומצת להקמת האתר. לראשי הארגונים וממלאי מקומם, על השיתוף והכנת חומרי תוכן.
כולם יבואו על הברכה
ד"ר מרים גז-אביגל
יו"ר מרכז הארגונים של יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם.