הקהילה היהודית בתוניסיה
מאז הכיבוש הערבי בשנת 670 לספירה ועד סוף תקופת המוחדון, התקיימת בתוניסיה קהילה יהודית תוססת, שהתרכזה בעיקר בקירואן, במדיה ובגאבס. שמם של חכמי קהילות אלה יצא למרחוק והן שימשו מרכזים רוחניים לצד ישיבות בבלת . הקהילה בעיר אלקירואן הייתה מעוטרת באנשי שם: חכמים, סופרים וגאונים שמימי תורתם אנו שותים ושם חיו חיי שלוה והשקט.
חורבנה של קירואן בשנת 1057 שם קץ לקיום היהודי המפואר בעיר זו. בשנת 1270 הוכרזה העיר קדושה לאסלאם ונאסר על היהודים לשבת בה. מתקופה זו מתמעטות הידיעות על הקהילה היהודית. לאחר גירוש ספרד ב 1492 הגיע חלק מהמגורשים גם לתוניסיה. בתחילת המאה ה 18, מתרבות הידיעות על הקהילה היהודית. הגירתן של איטלקים ויהודים מליוורנו לתוניסיה, הביא לשגשוג הארץ והידיעות על חלקם של היהודים ותרומתם לכלכלת המדינה הלכו והתרבו.